המתבודד הגדול גר בעיר הבירה
המתבודד הקטן פורש למערה בהרים.
במערה בהרים יותר מדי קר ועצוב
בעיר הבירה יותר מדי רעש והמולה;
הכי טוב להיות מתבודד בינוני
להתבודד ולשמור על משרה ממשלתית,
כמו לצאת וגם להשאר במקום
לא טירחה גדולה ולא בטלה גמורה;
לא להעמיס על הלב ולא לעייף את הגוף
ועם זאת לא לסבול מקור ורעב,
שנה שלימה אין עסקי ציבור
חודש חודש יש משכורת קבועה.
אתה נהנה לטפס להשקיף על הנוף?
מדרום לעיר יש גבעות ליום סתו;
אתה אוהב לטייל בצל בין בריכות?
ממזרח לעיר הגנים פורחים באביב;
אתה רוצה מיד פעם לשתות לשכרה?
תוכל למצוא פה ושם מסיבות לא רעות.
בלו-יאנג יש הרבה אנשים הגונים
איתם אפשר לדבר ולשמוח בלי חשש;
אבל אם אתה רוצה לישון כל היום
כל מה שצריך זה לסגור את השער,
ואז לא יפתיעו אותך בביקורי נימוסים
לפני הדלת לא יעמדו מרכבות וסוסים.
בני אדם לא חיים אלא פעם אחת
וקשה להחזיק בשני קצות המקל,
מי שנמצא למטה סובל קור ורעב
ולמי שלמעלה - הרבה דאגות;
המתבודד הבינוני, רק הוא לבדו
יש לו מזל ויש לו שלוה,
בין כשלון להצלחה, מחסור ושפע
בין ארבעת אלה, בדיוק באמצע.
באי ג'ו-אי משורר סיני מהמאה ה-8. תורגם ע"י דן דאור.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה