הלא יאמן פשוט ישנו והוא
משתרע ממש לפני עד למרחק
שהעין הולכת אליו לגעת בו
והוא דבר מן הדברים הפשוטים
(שורות אחרונות בספר השירה)
להלן שורות מפתיחת הספר:
אתה יושב ואוכל ושותק ורואה וחושב
וזוכר. אתה נוגע בכתפו של מי שעובר
במחשבותיך. ואין מי יאמר לך, די, אתה
תקלע לכאב גדול, לאין מוצא. אתה מבקש
לדבר על מה שאפשר גם לא לדבר עליו
(בזה עוסק הספר הזה). היום כבר ברור,
כדי להיות לידנו היש צריך מלים וכדי
שנהיה לידו עלינו למחוק אותם, ואין
לקצר את הדרך בין שתי התנועות
(עליהן מדבר הספר הזה)
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה